הלכה: תַּנֵּי. לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לוֹכַל לֹא חָלָב וְלֹא בֵצִים וְלֹא גְבִינָה וְלֹא בָשָׂר שָׁמֵן וְלֹא יַיִן יָשָׁן וְלֹא קוֹנְדִּיטוֹן וְלֹא גְרִיסִין שֶׁל פּוּל וְלֹא עֲדָשִׁים. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְלֹא אֶתְרוֹג. וְלֹא כָל דָּבָר שֶׁהוּא מַרְגִּיל לְזִיבָה. אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ קוֹרִין עָלָיו אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה. אִם יְי לֹא יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת וגו'. וְלֹא מִן הַנִּיסִּים שֶׁהָיוּ נַעֲשִׂין בְּבֵית בַמִּקְדָּשׁ הֵן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. עַל שֵׁם לֹ֣א תְנַסּ֔וּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בָּרִאשׁוֹן וְכָאן בַּשֵּׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' על גבי שער המים היתה. אותה עלייה של בית אבטינס וסמוך ללשכתו של כ''ג היתה:
ר' יוסי בר' בון. אמר כאן בבית ראשון היו אלו הנסים. כאן שהיה צריך שמירה בבית שני:
ולא מן הניסים וכו'. כדקחשיב בפ''ה דאבות עשרה נסים נעשו בבית המקדש וא' מהן שלא אירע קרי לכהן גדול ביה''כ ולמה היה צריך שמירה:
על שם לא תנסו. את ה' מכאן שאין לסמוך על הנס:
גמ' תני וכו' ולא קונדיטון. מאכל שעושין מיין ופלפלין ומיני בשמים:
ולא אתרוג וכו'. כלומר וכן לא שאר מיני פירות המרגילין לזיבה:
אעפ''כ וכו'. אפי' לאחר כל שמירות הללו היו מתפללין על כך והיו קורין עליו את הפסוק הזה אם ה' לא יבנה בית וגו' אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר:
משנה: 7a כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לוֹבַל הַרְבֵּה שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁינָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
והן פורשין ובוכין. על שחשדוהו לפי שהחושד בכשרים לוקה בגופו ושמא כשר הוא ואין בלבו כלום:
והוא פורש ובוכה. לפי שחשדוהו לצדוקי:
ונפטרו. זקני ב''ד ובשעת פטירתן משביעין אותו וכו' שלא תשנה ולעשות מעשה הצדוקין וליתן את הקטרת על הגחלים מבחוץ ולהכניס לפנים שהם דורשין כי בענן אראה על הכפרת בענן עשן הקטרת יבא לפנים ואז אראה על הכפרת אבל אין הדבר כן שהרי הכתוב אומר ונתן את הקטרת על האש לפני ה' א''כ למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת ללמד שהוא נותן בה מעלה עשן כדקאמר בגמרא:
הוליכוהו לעליית בית אבטינס. כדי ללמדו חפינת הקטרת שנאמר ומלא חפניו קטרת סמים דקה והיה משימו בתוך הכף וכשבא לפני ולפנים להקטיר היה צריך להחזיר הקטרת לתוך חפניו ואוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו ומערה הקטרת בגודלו לתוך חפניו עד שמחזירה למלא חפניו כשהיתה וצוברו ע''ג הגחלים וזו היא עבודה קשה שבמקדש:
מתני' מסרוהו זקני ב''ד. אותן שקראו לפניו בסדר היום מסרוהו לזקני כהונה:
מתני' כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה. דמהו דתימא דהואיל ועביד עבודה כל ז' ימים ימנעו ממנו שלא יבוא לידי טומאה ולא מצי עביד למחר דבעי הערב שמש קמ''ל דלא חששו כן אלא משום עבודת יה''כ דלא סגי אלא בעבודתו ושאר כל הימים אי לא מצי עביד יעבוד כהן אחר:
לא היו מניחין אותו לוכל הרבה. ואפי' מן המאכלים שאינן מביאים לידי חימום שהמאכל וכו' ושמא יארע לו טומאה ומאכלין המביאין לידי חימום כגון חלב חם וביצים וכו' כדקחשיב בגמרא לא היו מניחין אותו לאכלן כלל עם חשיכה:
משנה: מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהוּנָּה הוֹלִיכּוּהוּ לַעֲלִייַת בֵּית אֶבְטִינָס הִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָֽלְכוּ לָהֶם. אָֽמְרוּ לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין מַשְׁבִּיעִין אָבוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ. הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
והן פורשין ובוכין. על שחשדוהו לפי שהחושד בכשרים לוקה בגופו ושמא כשר הוא ואין בלבו כלום:
והוא פורש ובוכה. לפי שחשדוהו לצדוקי:
ונפטרו. זקני ב''ד ובשעת פטירתן משביעין אותו וכו' שלא תשנה ולעשות מעשה הצדוקין וליתן את הקטרת על הגחלים מבחוץ ולהכניס לפנים שהם דורשין כי בענן אראה על הכפרת בענן עשן הקטרת יבא לפנים ואז אראה על הכפרת אבל אין הדבר כן שהרי הכתוב אומר ונתן את הקטרת על האש לפני ה' א''כ למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת ללמד שהוא נותן בה מעלה עשן כדקאמר בגמרא:
הוליכוהו לעליית בית אבטינס. כדי ללמדו חפינת הקטרת שנאמר ומלא חפניו קטרת סמים דקה והיה משימו בתוך הכף וכשבא לפני ולפנים להקטיר היה צריך להחזיר הקטרת לתוך חפניו ואוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו ומערה הקטרת בגודלו לתוך חפניו עד שמחזירה למלא חפניו כשהיתה וצוברו ע''ג הגחלים וזו היא עבודה קשה שבמקדש:
מתני' מסרוהו זקני ב''ד. אותן שקראו לפניו בסדר היום מסרוהו לזקני כהונה:
מתני' כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה. דמהו דתימא דהואיל ועביד עבודה כל ז' ימים ימנעו ממנו שלא יבוא לידי טומאה ולא מצי עביד למחר דבעי הערב שמש קמ''ל דלא חששו כן אלא משום עבודת יה''כ דלא סגי אלא בעבודתו ושאר כל הימים אי לא מצי עביד יעבוד כהן אחר:
לא היו מניחין אותו לוכל הרבה. ואפי' מן המאכלים שאינן מביאים לידי חימום שהמאכל וכו' ושמא יארע לו טומאה ומאכלין המביאין לידי חימום כגון חלב חם וביצים וכו' כדקחשיב בגמרא לא היו מניחין אותו לאכלן כלל עם חשיכה:
הלכה: עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם הָייְתָה וְסָמוּךְ לְלִשְׁכָּתוֹ הָייְתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' על גבי שער המים היתה. אותה עלייה של בית אבטינס וסמוך ללשכתו של כ''ג היתה:
ר' יוסי בר' בון. אמר כאן בבית ראשון היו אלו הנסים. כאן שהיה צריך שמירה בבית שני:
ולא מן הניסים וכו'. כדקחשיב בפ''ה דאבות עשרה נסים נעשו בבית המקדש וא' מהן שלא אירע קרי לכהן גדול ביה''כ ולמה היה צריך שמירה:
על שם לא תנסו. את ה' מכאן שאין לסמוך על הנס:
גמ' תני וכו' ולא קונדיטון. מאכל שעושין מיין ופלפלין ומיני בשמים:
ולא אתרוג וכו'. כלומר וכן לא שאר מיני פירות המרגילין לזיבה:
אעפ''כ וכו'. אפי' לאחר כל שמירות הללו היו מתפללין על כך והיו קורין עליו את הפסוק הזה אם ה' לא יבנה בית וגו' אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר:
הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה. שֶׁנֶּחְשָׁד. וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין׃ שֶׁצָּֽרְכוּ לְכָךְ. וְלָמָּה מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי הַבֳּייֵתּוֹסִין. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין. יַקְטִיר מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס מִבִפְנִים.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִקְטִיר מִבַּחוּץ וְהִכְנִיס מִבִּפְנִים. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לְאָבִיו. אַף עַל פִּי שֶׂהָיִיתֶם דּוֹרְשִׁין כָּל יְמֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם עַד שֶׁעָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעָשָׂה. אָמַר לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיִינוּ דּוֹרְשִׁין כָּל יְמֵינוּ אֲבָל כִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיִינוּ עוֹשִׂין. תְּמִיָּה אֲנִי אִם יַאֲרִיךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ יָמִים בָּעוֹלָם. אָֽמְרוּ. לֹא בָאוּ יָמִים קַלִּין עַד שֶׁמֵּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִין. יָצָא חוּטְמוֹ מְזַנֵּק תּוֹלָעִים וּכְמִין פַּרְסַת עֶגֶל עָלַת בְּתוֹךְ מִצְחוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ויש אומרים. שמיד שיצא מן הקדש יצא וחוטמו מזנק תולעים. לפי שחוטמו הוא ראשון להכניסה וכמין פרסת עגל עלה בתוך מצחו שנגפו מלאך שנאמר בהם וכף רגליהם ככף רגל עגל:
לא באו ימים קלין עד שמת. ובתוספתא גריס לא שהה שלשה ימים עד שנתנו בקברו:
מעשה באחד וכו'. תוספתא היא בפ''ק:
הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. בְּאֶצְבַּע צְרָדָה בַפֶּה. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּאֶצְבַּע צְרָדָה בְּיָד. מַתְנִיתָה פְלִיגָה עַל וְרִבִּי יוֹחָנָן. בַפֶּה. לֹא בְנֶבֶל וְלֹא בְכִינּוֹר. פָּתַר לָהּ. נְעִימָה הַנֶּאֱמֶרֶת בְּאֶצְבַּע צְרָדָה אוֹמְרָהּ בַפֶּה. לֹא בְנֶבֶל וְלֹא בְכִינּוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בברייתא שהיו קורין לפניו במשלי ובתהלים:
מפני שטעמן. כשמפרשין לפניו טעמיהן ופירושן מפיגין הן את השינה:
גמ' רב חונא אמר באצבע צרדה בפה. היו נותנין האצבע צרדה על הפה כדי להוציא קול נעימה:
ור' יוחנן אמר באצבע צרדה ביד. היו מכין על אגודל כדפרישית במתני':
מתניתא. תוספתא פליגא על ר' יוחנן דתני שם איזו היא אצבע צרדה אצבע גדולה של ימין:
בפה לא בנבל ולא בכנור. מה היו אומרים שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית וגו':
פתר לה ר' יוחנן. דה''ק נעימה האומרת באצבע צרדה אומרה בפה כלומר. לעולם היו מכין אותה ביד וכפי קול הנעימה היוצאת מזה כך היו אומרים אח''כ אלו הפסוקים באותו קול הנעימה ובפה וכו':
.אִית דְּבָעֵי מֵימַר. הִיא דְפָרָה הִיא דְסוּכָּה הִיא דְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי סִימוֹן לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא אוֹ דְפָרָה וּדְסוּכָּה חַד וּדְכִיפּוּרִים חַד. אוֹ דְפָרָה יּדְכִיפּוּרִים חַד וּדְסוּכָּה חַד. מָאן דְּאָמַר. לֹא בָאוּ יָמִים קַלִּים עַד שֶׁמֵּת. תַּלְתֵּיהוֹן עֲבַד. מָאן דְּאָמַר. יָצָא חוּטְמוֹ מְזַנֵּק תּוֹלָעִים וּכְמִין פַּרְסַת יָצָאת בְּתוֹךְ מִצְחוֹ. כְּמָאן דְּאָמַר. אוֹ דְפָרָה וּדְסוּכָּה חַד וּדְכִיפּוּרִים חַד. אוֹ דְפָרָה וּדְכִיפּוּרִים חַד וּדְסוּכָּה חַד. צַווְחָה עֲלֵיהֶן הָעֲזָרָה. צְאוּ מִיכָּן בְּנֵי עֵלִי. טִימְאַתֶּם בֵּית אֶלֹהֵינוּ. 7b בּוֹ בַיּוֹם נִפְגְּמָה קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ וְנָֽתְנוּ עָלָיו גּושׁ שֶׁלְמֶלַח שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְפָגוּם. שֶׁכָּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ קֶרֶן וְסוֹבֵב וִיסוֹד פָּסוּל הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
אית דבעי מימר היא דפרה וכו'. כלומר כל אלו המעשים כהן צדוקי אחד הוא שעשה אותם ומעשה דפרה הוא בתוספתא פ''ב דפרה דגריס שם על מה שאמרו מטמאין היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקין שלא יהיו אומרים במעורבי שמש נעשית. שהם אינם מודים למדרש חכמים שטבול יום כשר בפרה ומעשה באחד שהעריב שמשו ובא לשרוף את הפרה וידע בו רבן יוחנן בן זכאי ובא וסמך שתי ידיו עליו כדי לטמאו. ואמר לו אישי כ''ג מה נאה אתה להיות כ''ג רד וטבול אחת ירד וטבל ועלה אחרי שעלה צרם לו באזניו א''ל בן זכאי לכשאפנה לך א''ל לכשתפנה לא שהה שלשה ימים עד שנתנוהו בקבר. ומעשה דסוכה במתני' פ''ד דסוכה ולהמנסך אומרים לו הגבה את ידך שפעם אחת ניסך אחד ע''ג רגליו. לפי שאין הצדוקין מודין בניסוך המים. ורגמוהו כל העם באתרוגיהם:
ר' סימון לא אמר כן. שזה הכל היה בכהן אחד אלא או דפרה ודסוכה היה ע''י אחד ומעשה דיה''כ היה ע''י אחר או דמעשה דפרה ודיה''כ היה ע''י אחד ודסוכה היה ע''י אחר. וגרסי' לכל הא ודלקמן בפ''ד דסוכה בהלכה ח':
מאן דאמר וכו'. ומפרש דלמ''ד לא היו ימים קלין עד שמת זה שעשה ביה''כ א''כ הוא כהאי דאמרי תלתיהון עבד שעשה מעשה דפרה ודיה''כ ודסוכה ובסוכות מת שרגמו אותו וזהו ימים קלים מיוה''כ עד הסוכות ולא כגירסת התוספתא:
ומ''ד יצא חוטמו וכו'. ומת מיד ביום הכפורים א''כ כמ''ד או דפרה ודסוכה היה חד ששרף את הפרה ואחר כך אירע זה בסוכות ונרגם ודכפורים היה אחר שהרי מת באותו יום. או דפרה ודכפורים היה כהן חד ששרף את הפרה ואח''כ עשה מעשה זה ביה''כ ומת מיד ודסוכה היה אחר ונרגם:
צוחה עליהן העזרה וכו'. כלומר כמו שצוחה על בני עלי כך צוחה העזרה על אלו שעשו שלא כהוגן:
בו ביום. בסוכות שרגמוהו באתרוגיהם נפגמה קרן המזבח ע''י כך ונתנו עליו וכו':
בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְהָא כְתִיב. וְכָל אָדָ֞ם לֹא יִֽהְיֶה֣ ׀ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבוֹאוֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקּוֹדֶשׁ עַד צֵאת֑וֹ. אֲפִילוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶם֘ פְּנֵי֣ אָדָם֒ לֹא יִֽהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר לוֹן. בְּשָׁעָה שָׁהוּא נִכְנַס כְּדַרְכּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
בעון קומי ר' אבהו. על היש אומרים שזה של יה''כ מת מיד וניגף ע''י מלאך והכתיב וכל אדם וגו' אפי' אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם וכו' והיאך בא המלאך לשם:
כָּתוּב וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת׃ וְנָתַ֧ן אֶת הַקְּטֹ֛רֶת עַל הָאֵ֖שׁ לִפְנֵ֣י יְי. שֶׁלֹּא יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס מִבִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי הַצְּדוּקִין אוֹמְרִין. יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. אִם לִפְנֵי בָשָׂר וָדָם עוֹשִׂין כֵּן קַל וָחוֹמֶר לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְאוֹמֵר כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵֽרָאֶ֖ה עַל הַכַּפֹּֽרֶת׃ אָֽמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וְנָתַ֧ן אֶת הַקְּטֹ֛רֶת עַל הָאֵ֖שׁ לִפְנֵי֣ יְי. אֵינֹו נוֹתֵן אֶלָּא מִבִּפְנִים. [אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵֽרָאֶ֖ה עַל הַכַּפּוֹרֶת.] מְלַמֵּד שֶׁהוּא נוֹתֵן בָהּ מַעֲלֶה עָשָׁן. וּמְנַיִין שֶׁהוּא נוֹתֵן בָהּ מַעֲלֶה עָשָׁן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִסָּ֣ה ׀ עֲנַ֣ן הַקְּטוֹרֶת [אֶת הַכַּפּ֛וֹרֶת אֲשֶׁ֥ר עַל הָֽאָרוֹן וְלֹ֥א יָמֽוּת]׃ הָא אִם לֹא נָתַן מַעֲלֶה עָשָׁן אוֹ שֶׁחִיסֵּר אַחַת מִסַּמְמָנֶיהָ חַייָב מִיתָה. וְלֹ֥א יָמֽוּת הֲרֵי זֶה עוֹנֶשׁ. כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵֽרָאֶ֖ה עַל הַכַּפּוֹרֶת׃ הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ומנין שהוא נותן בה מעלה עשן. כלומר מנין לעיכוב ת''ל וכסה וגו'. וא''כ האי קרא לעיכוב ולעונש וכתוב כי בענן וגו' לאזהרה נאמר:
כתיב והביא וגו'. שהרי הצדוקין אומרים וכו' שאם לפני בשר ודם אין עושין כן שיעשו עשן לפניו ק''ו וכו' ועוד הרי הוא אומר כי בענן וגו' אבל חכמים אמרו להן וכו' כדפרישית במתני':
א''ל. לא היה זה בשעה שבא לכפר אלא בשעה שנכנס כדרכו להוציא את הכף והמחתה:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. יָכוֹל עוֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה נֶאֶמְרוּ קוֹדֶם לְמִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן. תַּלְמוּד לרֹמַר אַֽחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵי֖ בְּנֵי֣ אַֽהֲרֹ֑ן. אִי אַֽחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵי֖ בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן יָכוֹל שְׁנֵיהֶן נֶאֶמְרוּ אַחֲרֵי מִיתַת שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵֽרָאֶ֖ה עַל הַכַּפּוֹרֶת׃ הָא כֵיצַד. אַזְהָרָה נֶאֶמְרָה קוֹדֶם לְמִיתַת שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן.וְעוֹנֶשׁ נֶאֱמַר לְאַחַר מִיתַת שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כִּי בֶעָנָן נִרְאֵיתִי אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֵֽרָאֶ֖ה. מִיכָּן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֵשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
ת''ל כי בענן אראה על הכפרת. א''כ משמע דקודם מיתת בני אהרן נאמר דאלו לאח''כ הרי כבר נראה היום והיה לו לומר נראתי וכדמסיים ר''ז לקמן להאי דרשה:
הא כיצד וכו'. מכאן שאין הקב''ה עונש אא''כ הזהיר מקודם וכמו כאן שהיתה אזהרה מקודם מיתתן ונענשו אחר כך שהכניסו הקטרת שלא כהוגן:
משנה: אִם הָיָה חָכָם דּוֹרֵשׁ. וְאִם לָאו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו. אִם רָגִיל לִקְרוֹת קוֹרֵא. וְאִם לָאו קוֹרִין לְפָנָיו. וּכַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו. בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים. זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵל פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אם היה חכם. הכ''ג הי' דורש כל ליל יה''כ שלא יחטפנו שינה ושמא יראה קרי:
ואם לאו. שאינו חכם אבל הוא תלמיד ויודע להבין ולשמוע דבר הלכה ת''ח דורשין לפניו:
ואם לאו. שאינו יודע להבין קורין לפניו:
באיוב. שהן דברים המושכין את הלב לשומען ואין שינה חוטפתו:
מתני' פרחי כהונה. הבחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח:
מכין לפניו באצבע צרדה. הוא האצבע האמצעי וכדתני בתוספתא פ''ק אצבע גדולה של ימין ונקרא צרדה על שם שהיא צרה לאצבע הסמוך לאגודל וכשמכין באצבע גדולה על האגודל נשמע קול וכדי שלא יישן:
עמוד והפג אחת. כלו' מעט על הרצפה של שיש כדי שתצטנן ולא תישן:
הלכה: תַּנֵּי. בְּמִשְׁלֵי וּבְתִילִים מִפְּנֵי שֶׁטַּעֲמָן מֵפִיג אֶת הַשֵּׁינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בברייתא שהיו קורין לפניו במשלי ובתהלים:
מפני שטעמן. כשמפרשין לפניו טעמיהן ופירושן מפיגין הן את השינה:
גמ' רב חונא אמר באצבע צרדה בפה. היו נותנין האצבע צרדה על הפה כדי להוציא קול נעימה:
ור' יוחנן אמר באצבע צרדה ביד. היו מכין על אגודל כדפרישית במתני':
מתניתא. תוספתא פליגא על ר' יוחנן דתני שם איזו היא אצבע צרדה אצבע גדולה של ימין:
בפה לא בנבל ולא בכנור. מה היו אומרים שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית וגו':
פתר לה ר' יוחנן. דה''ק נעימה האומרת באצבע צרדה אומרה בפה כלומר. לעולם היו מכין אותה ביד וכפי קול הנעימה היוצאת מזה כך היו אומרים אח''כ אלו הפסוקים באותו קול הנעימה ובפה וכו':
כַּהֲנָא שָׁאַל לְרַב. מַה נִיתְנֵי. קְבוּטָר קְבוּטָל. וַהֲוָה קָאִים מַצְלֵי וַחֲוִי לֵיהּ בְּאֶצְבַּעְתֵּיהּ. צְפַר קַבּוֹטָר
Pnei Moshe (non traduit)
מה ניתני. במתניתין קבוטר או קבוטל והוה רב קאי ומצלי ולא הוה יכול להפסיק ואחוי לי' באצבע לרמז וכאומר צפר צעוק ואמור קבוטר:
משנה: בִּיקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם פִּרְחֵי כְהוּנָּה מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרָדָה וְאוֹמְרִים לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל עֲמוֹד וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָּה. וּמַעֲסִיקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אם היה חכם. הכ''ג הי' דורש כל ליל יה''כ שלא יחטפנו שינה ושמא יראה קרי:
ואם לאו. שאינו חכם אבל הוא תלמיד ויודע להבין ולשמוע דבר הלכה ת''ח דורשין לפניו:
ואם לאו. שאינו יודע להבין קורין לפניו:
באיוב. שהן דברים המושכין את הלב לשומען ואין שינה חוטפתו:
מתני' פרחי כהונה. הבחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח:
מכין לפניו באצבע צרדה. הוא האצבע האמצעי וכדתני בתוספתא פ''ק אצבע גדולה של ימין ונקרא צרדה על שם שהיא צרה לאצבע הסמוך לאגודל וכשמכין באצבע גדולה על האגודל נשמע קול וכדי שלא יישן:
עמוד והפג אחת. כלו' מעט על הרצפה של שיש כדי שתצטנן ולא תישן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source